ארכיון רשומות מאת: yallamiba‏

Welcome to WordPress.com. This is your first post. Edit or delete it and start blogging!

לפני שבוע וקצת, מישהו מהעבודה שלי שם לב למשהו קצת חשוד כשקיצר את הדרך ועבר דרך מגרש חנייה בסוף יום עבודה. השעה היתה מאוחרת, החניון הקטן היה די נטוש ובקצהו דלקו אורות במבנה שנראה כמו משהו בין תחנת מוניות למוקד … להמשיך לקרוא ←

את אלברט סופר גיליתי לגמרי בטעות. יוצא לי מדי פעם לחפור בלוחות הופעות כדי לעדכן את יאללה מי בא, הבלוג השני שלי, בדברים שווים שאני רוצה ללכת אליהם. נתקלת בכל מיני שמות שאני לא מכירה, מחפשת קצת, מקשיבה למיי ספייס … להמשיך לקרוא ←

כבר לא מעט זמן שאני אומרת לעצמי שאני צריכה לראות יותר קולנוע. פעם מזמן הייתי רואה הרבה יותר סרטים, וגם הסרטים שראיתי היו הרבה יותר "נחשבים". לפני כמה שנים התחיל תהליך ההיטפשות שלי, שאני די גאה בו, או שאולי סתם … להמשיך לקרוא ←

כשנמצאים באבו גוש, אי אפשר שלא לעצור לאיזו ארוחה. לא משנה שעדיין לא הגיע הרעב האמיתי של הצהרים, לא משנה שחוויות האכילה הקודמות שם נעו בין בינוניות לממש מבאסות, לא משנה שאני לא מתה על שיטת נזרוק-לכם-כמה-סלטים-על-השולחן-ואחר-כך-תגלו-כמה-זה-עולה-לכם. הגענו לאבו גוש לקונצרט … להמשיך לקרוא ←

נתחיל מהשורה התחתונה: נהניתי להחריד מבייוולף. מזמן לא ראיתי סרט טראש כל כך מהנה. אני בדרך כלל לא מחבבת סרטי אנימציה, לא משנה איזו אנימציה, וגם אלו שמסתובבים בקולנוע בשנים האחרונות לא שינו את דעתי. כל השרקים, הרטטויים וכל השאר פשוט … להמשיך לקרוא ←

לניצן קרמר, המנהל האמנותי של סדרת ג'אז במשכן ומכר יקר, יש לרוב טעם די שונה משלי במה שנוגע למוזיקה. הוא בעל אוסף גדול במיוחד של הקלטות של צ'ט בייקר והתלהבות בלתי נגמרת מג'אז איטלקי, ואני חובבת מינגוס ודולפי, אורנט קולמן … להמשיך לקרוא ←

לתל אביבי ממוצע יש הרבה קונפליקטים שנובעים מהחיים בעיר הזאת. החל מהשאלה הבסיסית האם הוא  יכול בכלל לקרוא לעצמו "תל אביבי" כשרק לפני שלוש שנים היגר מקריית טבעון, ועד לשאלה האם החיים בעיר הזאת שווים את הטרחה (הכלכלית, החנייתית ואחרות). איפשהו … להמשיך לקרוא ←

אני לא כל כך טיפוס של בתי קפה. זה תמיד נראה לי מוזר לצאת במיוחד מהבית רק כדי לשבת סתם ככה בבית קפה ולקרוא, נגיד. לפ-טופ כדי להיראות עסוקה או אפילו ממש לעבוד אין לי, לבהות בקירות משעמם אותי מהר, … להמשיך לקרוא ←

ישר כששמעתי על אינדינגב התחלתי להתלהב. שנים, שנים שלא היתי בפסטיבל מוזיקה אמיתי. כזה שישנים בו על איזו פיסת דשא של אי תנועה, כזה שרואים בו המון המון המון הופעות שאפילו לא מתכוונים לראות, כזה שפתאום מגלים בו פנינים של … להמשיך לקרוא ←